שילוב צמחי בר בגן הנוי

"הראית איזה יופי,

שרעד ברוח סתיו?

שדה זהב דעך באופל,

והדליק נרות חצב."

נ. יונתן

עבורי השיר הזה, כמו הפרח הזה, הולך יד ביד עם ראש השנה וחגי תשרי, אם כי הזמן להטמין בצלי חצב הוא ממש עכשיו. כפי שהיטיב לתאר מאיר שלו בספרו "גינת בר", הרי שחוץ מחרקים, מושכים החצבים בגינתו גם את ילדי גן המושב בו מתגורר, והם שרים "בראש השנה, בראש השנה" ומתפעלים מנרות החצב ש"נדלקים" בגן שנה אחר שנה, בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. החצב, כידוע, הוא צמח בר הגדל באופן טבעי בישראל, אולם בגינתו של שלו (אבל לא רק אצלו) בצלי החצב הובאו על-ידו במכוון, מהטבע לגינה*, וגם התרבו שם באופן כזה. שלו, כגנן חובב, כפי שמכנה את עצמו, בחר להקים את גינתו על טהרת צמחי הבר, אבל אחרים, וביניהם גם אני, מוצאים לנכון לשלב בינם לבין צמחי התרבות בגן הנוי.

לשילוב זה יתרונות רבים, גם חסרונות, ובטור זה אסקור את אלו שלרוב מנחים אותי בצירת שילוב זה. אתייחס לבחירת צמחי הבר ולנפח השימוש בהם לעומת צמחי התרבות. השיקולים הם תרבותיים, עיצוביים ואקולוגיים. תרבותיים – בהקשר ליצירת אסוציאציות וחוויות של שורשיות: עיצוביים – בהקשר ליצירת גיוון פריחות בעונות שונות בשנה וגם התאמה לנוף האזור:  אקולוגיים בהתייחס לקשר שבין צמחיית הבר ולבעלי חיים בסביבתם.

צמחי הבר

צמחי הבר קשורים אצל רבים מאיתנו לעונות השנה ולחגים, ובתוך כך לשירים לסיפורים – תבנית נוף מולדתנו. לכן, ציטטתי בראש הכתבה מנכסי הכתיבה והשירה הישראליים, בהתייחס לקשר ההדוק בין נופיה הבוטניים לאלו התרבותיים. כמתכנן הגן, בהצגת הקשרים הללו בגן, כוונתי לעורר את אותן אסוציאציות רגשיות בקרב מבקריו. בנוסף, בכוחו של שילוב זה לעורר אסוציאציות מופשטות יותר בלב הגינה המתורבתת, כמו "תחושת שדה" או תחושת "פרא ראשוני". בכוחם של צמחי הבר "להלך קסם" על המתבונן, אשר נהנה מתחושת המחזוריות המבורכת בהופעתם המחודשת וה"מפתיעה" שנה אחר שנה. זאת בשל מחזור חייהם. חלקם חד-שנתיים היוצרים זרעים ומופיעים שוב בשנה הבאה, וחלקם גיאופיטים (אוגרים מזון באיבר אגירה תת-קרקעי) ש"נעלמים" ומפציעים גם הם שנה אחר שנה.

פתחנו בחצב, נספר עוד קצת בשבחו. החצב הוא צמח סתגלתן הצומח בכל סוגי קרקעות ותנאי האקלים של הארץ. שמו, ככל הנראה, נגזר מיכולת שורשיו "לחצוב" את דרכם גם במצעי גידול קשוחים. הוא פורח דווקא בעונה הקשה ביותר – סוף אוגוסט – כאשר סביבתו הטבעית כולה קמלה, מצהיבה וצחיחה. בסוף הקיץ אותו "נר נשמה" מיתמר, נדלק ומחולל את קסמו בתנאים של תחרות קלה על תשומת הלב בגן (או בשדה). לבד מהיתרונות שעומדים לחצב עצמו בעשותו כן – תחרות על מאביקים – הרי שהרווח כולו שלנו. זכינו בצמח נוסף שיפרח בעונה זו ויגוון את מופע הגן. כך או כך, החצב הוא רק דוגמה שמטרתה להמחיש כיצד היכרות טובה עם מחזור חייהם של צמחי הבר תסייע לנו, המתכננים, לנצל את יתרונותיהם. זאת ליצירת גיוון בגן הן ביחס לגלי פריחה במועדים שונים, והן בגיוון השימוש בקבוצות בוטניות שונות.

אותה התאמה נופית של צמחי הגן לסביבתו הקרובה חשובה גם בפן האקולוגי. שימוש בצמחי בר מעודד את חיזוקה של המערכת האקולוגית בסביבה, ואף יוצרת סביבה אקולוגית אורבאנית (בכל זאת רב הגנים מצויים באזורים בנויים וסואנים יחסית). סביבה זו מקיימת יחסי גומלין בין צמחים לבעלי חיים. כך למשל, היכרות מעמיקה עם מערכת זו תאפשר להכיר את אותם הקשרים המתקיימים בין צמחים מסוימים לבעלי-חיים שונים. לדוגמה, הצמח פיגם-מצוי משמש צמח פונדקאי לנקבת פרפר זנב-סנונית-נאה אשר מטילה על עליו את ביציה. דוגמה נוספת, הצלף-הקוצני (כן, ההוא מהצלפים הכבושים) שפרחיו הנהדרים (בעיניי הפרח היפה בישראל), מספקים צוף למיני דבורים ורפרפים שונים (עשים בסדרת הפרפראים). התאמה מדויקת של צמח בר בגינת הנוי לאיזור מוצאו והסביבה הטבעית בה גדל, תחזק את המערכת האקולוגית, ולא חלילה, הפר אותה. 

ובכן, חסרונות? ישנם. מופעם הלא-אחיד של צמחי הבר עשוי להפריע לאלו שמעונינים לראות את הגן "בשיאו" בכל עונה. אולי תופתעו, יש גם צורך באחזקה תכופה יחסית בכדי לשמר את המופע הרצוי של צמחי הבר. זאת מפני שלעיתים מינים חזקים (למשל מיני תורמוס) נוטים להשתלט על החלקה או הערוגה "על חשבונם" של אחרים. בנוסף, יש להכיר את צרכיו של כל צמח בהקשר להשקיה – מינים שונים של גיאופיטים יסבלו מהשקיה במהלך הקיץ, ועלולים לפתח ריקבון באיבר האגירה.

"הראית איזה אודם,

שצעק למרחקים,

שדה דמים היה שם קודם,

ועכשיו הוא שדה פרגים."

נ. יונתן

 

הצלחת שילובם של צמחי הבר בגינת הנוי מושתת על ידע והיכרות עם כל צמח, מקורו, תכונותיו, הקשריו האקולוגיים, התרבותיים, הנופיים וצרכיו הביולוגיים. הנאה מובטחת.

* שימו לב! צמחי בר ניתן לרכוש במספר משתלות ייעודיות שקיבלו היתר לעסוק בכך בלבד. שכן במדינת ישראל קיים חוק הקובע הוראות אודות שמירה על ערכי טבע מוגנים, ואוסר קטיף, סחר או גרימת כל נזק אחר לצמחי בר מוגנים.