ורדים רבותיי, ורדים!

היסטוריה וסנטימנט
ורדים הם פרחים מיוחדים עתירי היסטוריה, ויש להם מקום של כבוד בגינון הפרטי, ואף הציבורי. עבור חלקנו הורדים – מופעם וריחם – מזכירים נשכחות – עבורי את גינת ספתא רוזה (איך לא?) הורדים בדרך כלל נתפסים כצמחים עדינים שיעדיפו אקלים יבש וקר יחסית, אך בבחירה נכונה של זנים ומתן תשומת לב לאחזקה נכונה – אנחנו לגמרי מצליחים להתגאות בורדים יפים, שופעים ומשגשגים גם בשאר מחוזות הארץ בטור הזה נסקור חלק מקבוצות הורדים הקיימים, נדון באופן בחירתם, שתילתם, ואחזקתם השוטפת.

 
זנים
אז ראשית, סקירה קצרה על משפחות הורדים. בעולם קיימים מאות זנים של ורדים והם מחולקים לקבוצות שונות, ובהן:
ורדי המושרת – ורדים הגדלים בר, ובהם ורד הכלב (בר בארץ) וזנים אחרים כגוזן קזנליק – ורד דמשקאי עתיק המוכר בעולם משנת 1612. זנים אלה חסונים ודורשים אחזקה נמוכה, היוו בסיס להכלאות רבות ליצירת זני ורדים חדשים.
 
מכלואי התה – קבוצה זו נוצרה מהכלאות של ורדים על-ידי סוחרי תה מהמזרח הרחוק. גם ריחם הטוב הזכיר את ארומת עלי התה, וגם מכאן שמה של קבוצה זו. פרחי הקבוצה מאופיינים בעלי כותרת רבים ובפקע גדול.
 
אייסברג. צילום: יפתח קצנלנבוגן

פלוריבונדות – אלו זנים שפרחיהם מופיעים בתפרחות – קבוצות פרחים גדולות על כל השיח – וכך יוצרים כתם צבע בולט בגינה. עם קבוצה זו נמנה למשל ורד האייסברג המוכר הטוב והחסון.

ורדים ננסיים – קבוצת המאופיינת בפרחים קטנים וריבוי פריחה. שיחי הורדים הללו בדרך כלל קומפקטיים, אולם שם הקבוצה נוגע בעיקר לגודלו הקטן של הפרח.

 
ורדים אנגליים – קבוצת ורדים
ויליאם שיקספיר. צילום: יפתח קצנלנבוגן
 שטופחה במגמה להינות מחוסנם של הוורדים ההיסטוריים, יחד עם פריחה שופעת ומרשימה של הוורדים המודרניים. אלו מאופיינים בפרח גדול בעל מספר רב מאוד של עלי-כותרת. ריחם בדרך כלל נעים ועוצמתי במיוחד. כזה הוא למשל ורד ויליאם שיקספיר (בתמונה, באחת מגינותינו).
 



 



חשופי שורש או שתיל?
חשופי שורש. צילום: יפתח קצנלנבוגן
בעבר נהוג היה לשתול ורדים בתקופת חורף בלבד כשהוורדים בתרדמת והם נמכרו כחשופי שורש ולא כשתיל בעציץ. בחלוף הזמן ועם גדילת הדרישה בשוק, החלו משתלות רבות בשיווק ורדים בוגרים במיכל שתילה. היתרון המרכזי בורדים חשופי שורש, לעומת ורדים הנמכרים במיכלים, הוא אפשרות הרוכש לבחינת בריאותו של השתיל כולו, לרבות מערכת שורשיו. 
צמח בריא יהיה בעל מערכת שורשים מסועפת באורך של כ-30 ס"מ. נוסף על כך, גם מחירם של חשופי השורש זול יחסית, כתוצאה מזמן גידולם המועט במשתלה ומשיווקם ללא כלי קיבול ותערובת שתילה. יחד עם זאת, שורשיהם של החשופים רגישים להתייבשות, ועל השותל לוודא לשותלם בסמוך לרכישה, ולדאוג לקרקע רטובה עד לקליטת הצמח.

בגן הנוי
את הורדים מומלץ כאידיאל לשתול בין ינואר לפברואר. נבחר מקום בו השמש ישירה, ונטייב את הקרקע בכמות מספקת של קומפוסט (כ5 ליטר לשתיל – ובערבוב עם האדמה בכדי למנוע צריבת שורשים). מקום מואריסייע לורד להצמיח פקעים גדולים, ולפרוח באופן מרשים. אור השמש יסייע גם להפחית ייתכנות למחלות ומזיקים כגון פטריות וכנימות שונות. בתחילת האביב ובתחילת הסתיו, מומלץ לדשן את הורד בדישון בפירוק איטי. גם להשקיה תפקיד מהותי בהצלחת הורד – ככלל, נעדיף השקית עומק שתותיר את הקרקע לחה לאורך זמן רב יחסית. כמו כן, נעדיף השקיה בטפטפות ונימנע מהשקיה בהמטרה או בצינור כדי לשמור את עלי הורד יבשים ובכך להרחיק מחלות ומזיקים.

 

 

גיזום וקיטום

גרטרוד ג'קל. צילום: יפתח קצנלנבוגן

את הורדים גוזמים בדרך כלל בחורף, ומטרת הגיזום לחדש את צימוחו של השיח ולהבטיח פריחה איכותית ומרובה בעונה הבאה. גיזום כזה יבוצע בחודשי בין החודשים ינואר למרץ, והמועד המדויק תלוי במזג האוויר באותו זמן ואזור, כמו גם במצב השיח. במצב בו השיח העניק גל פריחה חורפי – נמתין לסיומו של הגל, ורק אז נגזום. להבדיל מגיזום, קיטום והסרה של תפרחות שסיימו את הקדנציה אפשריים בכל עונות השנה. שימו לב, בתקופות חמות – יש לקטום את השיח נמוך ועמוק יותר (הסרה של יותר משליש מהענף הנגזם), בעוד בעונות קרות נסיר רק מהשליש העליון של הענף. הסיבה לכך נעוצה בתזמון גל הפריחה הבא וסנכרונו עם התנאים האידיאליים לפרח.

 
מזיקים ומחלות
ורד מושקע ומטופל, כמו גם גינה מאוזנת – יאפשרו לורד לפתח עמידות וחסינות שירחיקו מחלות ופגעים, ובהתאמה גם יפחיתו את הצורך בטיפולים חריפים. משמע הטיפול הטוב ביותר הוא במניעה. טייבו את מצעי השתילה בקומפוסט, הקפידו על השקיה מספקת ללא הרטבת העלווה, הימנעו מהשקיה בלילה (מועדי שגשוג מני עשים) וכן הרחיקו ככל הניתן שימוש בחומרי הדברה בגינה כולה, כדי לא להפר את המאזן הבריא בגן.
עם זאת, במקרים של נגיעות גבוהה של מזיק או מחלה כלשהי בורדים, עלינו ראשית לאבחן מהו המזיק, ולאחר מכן לפעול למיגורו או צמצומו.
כך או כך, אין לרסס את הצמחיה כאשר היא בעקה, או כאשר שורר חום קיצוני בגן. עם המחלות בורדים נמנות הקמחון, החילדון, הכשותית דיפלודיה ועוד, ועם המזיקים כנימות עלה, עשי לילה, תריפסים אקריות ועוד. לכל אחד מאלה טיפול מתאים – הן אורגני והן כימי.
 
טעם אישי
פרמטרים נוספים בבחירת שיחי הורדים קשורים לטעם אישי לפונקציות שהורד נועד למלא בגן. פרמטרים אלו יאפשרו לכם גם לברור את הורד המתאים לכם ביותר, מתוך מאות המינים הקיימים. כך, יש להתאים בין המטרה שאנו מייעדים לרד לבין אופי הצימוח שלו. כאשר נבקש לכסות פרגולה עם ורד – נחפש ורד בעל אופי מטפס, בעוד שאם נבקש להציב ורדים במוקד ערוגה נחפש אחר ורדים זקופים. סגנון הפריחה גם הוא מהווה שיקול בבחירת הורד. אם נחפש שיח עתיר פריחה שנראה למרחוק – נבחר בפלוריבונדות, ואילו אם נחפש ורד קלאסי שיעניק פרח אחד גדול ומרשים. ריח ושימוש. ישנה קשת רחבה של ריחות בגוונים ועוצמות שונות שמעניקים ורדים שונים. אלמנט הריח הוא נדבך נוסף בגן, והוא בהחלט אלמנט תכנוני חשוב כשאנו ניגשים לבחור ורד.
 
בחירה נכונה של ורדים, לצד טיפוחם ואחזקתם, יאפשרו לכם להנות מפריחה מיוחדת במינה.
 
כמתכנן – היחס לורדים, כמו לכל קבוצת צמחים אחרת, היא בבחינת כלי נוסף בארגז הכלים, לצד קבוצות אחרות כגון חד-שנתיים וגיאופיטים. שימוש מודע בורדים יאפשר למלא אחר פונקציות שונות בגן (טיפוס, הסתרה, כיסוי) ולייצר ריחות ומראות רצויים, כדוגמת גלי פריחה מרשימים בעונות מוגדרות.