האביב הגיע, והביא עימו כמה טריקים ידועים – ימים שרביים ואביכים מופיעים ונמחקים במטר גשם, בושם פרדסים נישא באוויר והגנים מתעוררים ונשטפים בגלי פריחה משגעים. בתחילתו של האביב ממש, אולי אפילו מעט לפני, מתבלטים מעל כולם, בגל פריחתם, חלוצי הפריחה האביבית – עצי רחוב הנטועים במקצב קבוע, הפורחים בורוד החלטי, שוודאי ליוו גם אתכם בדרככם ועוררו בכם התפעמות. למעשה, מדובר כנראה באחד משלושה: טבבויה איפה, כליל החורש ובוהיניה מגוונת – שלושתם פורחים בורוד מרשים, כמעט באותם זמנים. על מאפייניהם של השלושה, תכונותיהם והשימושים הגינוניים בהם נדבר בטור הזה.
סקירה קצרה
שלשת כוכבינו הם עצים קטנים יחסית, נשירים (כליל החורש) או נשירים-מותנים (טבבויה ובוהיניה), העומדים בעירומם בתקופת החורף הישראלי ועד לפריחתם בתחילת האביב. תכונה זו מבליטה את פריחתם של השלשה מעל כל צמחי האזור, בכסותה את העץ כולו בטרם לבלוב העלים, כך שמתקבל מופע ורוד ובוהק ללא הפרעות. מקורם של הבוהיניה והטבבויה בדרום-מזרח אסיה, ובאמריקה הטרופית. הכליל לעומת זאת, הוא בן-בית הגדל בר בחבל הים-תיכוני, וכשמו הוא היהלום שבכתר החורש המקומי. מקורו הקדום של הכליל ככל הנראה טרופי גם הוא, ושריד לכך ניתן לראות באופן צמיחת פרחיו בתכונה שנקראית קאוליפלורה – פריחה על הענפים המעוצים והגזע ולא בקצות הענפים – תכונה של עצים טרופיים. מלבד גל הפריחה האביבי הבולט, השלשה עשוים לפרוח בגל נוסף בסתיו, אך זה בדרך כלל פחות בכמות פרחיו והוא חולק את תשומת הלב עם עלוות העץ.
תכונות ושימושים
תכונתם הבולטת של השלשה אפוא היא הפריחה המרשימה, תכונה שתאפשר את נטיעתו של העץ כמוקד בגן. נטיעה כשדרה או כחורשה קטנה גם תעלה יפה, בפרט כשמדובר בכליל החורש, או-אז יתקבל מראה "פראי" יותר ופחות "תרבותי". מועד פריחתם המוקדם כאמור, מהווה גם הוא כלי בידי מתכנן הגן או הנוטע; פריחתם המוקדמת תפאר את הגן באופן כמעט בלעדי, בזמן שכל הצמחיה האחרת מצויה בשלכת או אינה בולטת. את עצי הטבבויה, שצפיפות עלוותם דלילה יחסית, ניתן לנטוע גם בקרבת מדשאות ואף במרכזן, מבלי חשש לחסימת קרינת השמש, הנחוצה לשגשוגו של הדשא. לכך גם יתרונות באחזקת הגן – ראו בהמשך.
לבד מהשימוש בגן הנוי, וכנשירים-מותנים קטנים אחרים, הבוהיניה והטבבויה הם עצי רחוב ושדרה נהדרים, וניתן לראותם נטועים בגינון הציבורי באופן נרחב; יתרונותיהם בהקשר זה נוגעים לצל שמעניקים להולכי הרגל, תוך שמירה על נוף קומפקטי והימנעות מהפרעה למעבר רכב בנתיב התחבורה הצמוד (משאיות, אוטובוסים וכו'). עצים אלו גם נוחים לעיצוב באמצעות גיזום, כך שאלו מביניהם שמיועדים לנטיעה ברחובות מעוצבים עם פיצול גבוה של הגזע לענפי-משנה, וכך נמנעת הפרעה למעבר הולכי הרגל. כליל החורש יכול גם לשמש כעץ רחוב, אם כי השימוש בו בהקשר זה פחות שכיח.
משיכת מאביקים ויתרונות אחרים
מאביקים ככלל הם מבקרים רצויים בגן, ביקורם נעים ומהנה, מוסיף חיות ותנועה, והם מסייעים בהאבקה והפריה. פריחתם של השלישיה מושכת בעיקר דבורים וציפורים (צופיות) אך ייתכן שגם פרפרים. בפרחיו של הכליל, למשל, מצוי צוף רב, ופריחתו מושכת את הדבורים התרות אחרי צוף בעונה בה פריחה אחרת אינה מצויה בשפע. אל פרחיה של הבוהיניה ימשכו בעיקר צופיות, שמבנה מקורן מתאים לליקוט צוף מהפרח המורכב.
אספקטים באחזקה
פריחת העצים אמנם מרהיבת עין ומרחיבת לב, אך לצידה נכונה למטפח הגן עבודת נקיון; הטבבויה משילה חלק מפרחיה באופן רציף ומורגש במהלך תקופת הפריחה, כך במידת-מה גם הכליל. לעומתם, הבוהיניה נוטה להשיל באחת את עלי כותרתם של פרחיה, ולכסות את הקרקע הסמוכה באופן מהיר. מאוחר יותר גם תשיל את תרמיליה והזרעים שבהם. נטיעה של טבבויה במרכזה של מדשאה, אפשרות שדנו בה לעיל, תאפשר למתחזק הגן לאסוף בנקל את הפרחים והעלים שנשרו יחד עם כיסוח המדשאה.
עוד כמה פרטי טריוויה
טבבויה איפה אוקלמה בארץ באמצע שנות ה- 70 בחוות הנוי בעמק-חפר. לעץ שתי סלקציות מומלצות: "סנטה ברברה" המאופיין בצימוח קומפקטי ופרחיו גדולים ו-ורודים, וזן "סתריה" בעל הפריחה הסגולה-כהה. ריבויים של אלו נעשה בהרכבה. ייתכן שהשם "איפה" נשמע לכם מוכר, שכן עץ זה הוא מקור לחומר הגלם "איפאה" המשמש לבנית דקים ועוד. גם את הבוהיניה ניתן להשיג בשני גווני פריחה – ורוד ולבן. יתרונו של פרח הבוהיניה הוא בגודלו, ובכך מתבלט מעל עצים אחרים. פרחו המרשים גם זיכה אותו בשם העממי "עץ הסחלב".
גם בין הכלילים, שאמנם מוכרים בורדרדותם, ניתן למצוא כאלו שפורחים בלבן. בכל הנוגע לשמו של העץ וכינוייו, ניתן למצוא גם את "עץ יהודה". לכינוי זה נקשרו הסברים שונים; יש הטוענים כי מקורו בשיבוש של שם העץ בצרפתית arbre de Judee, "עץ [ארץ] יהודה", שם שניתן בשל שכיחותו של העץ באזור, ויש המצביעים על אמונה נוצרית לפיה יהודה איש-קריות תלה עצמו על עץ כזה.
בנימה אופטימית זו, אתם מוזמנים להתבונן בפריחה הנהדרת של השלישיה הורודה, הנטועה בשפע במרחבים הציבוריים, לעמוד על ההבדלים ביניהם, ולהנות מחינניותו הייחודית של כל אחד מהם
