האביב הגיע, והביא עימו כמה טריקים ידועים – ימים שרביים ואביכים מופיעים ונמחקים במטר גשם, בושם פרדסים נישא באוויר והגנים מתעוררים ונשטפים בגלי פריחה משגעים. בתחילתו של האביב ממש, אולי אפילו מעט לפני, מתבלטים מעל כולם, בגל פריחתם, חלוצי הפריחה האביבית – עצי רחוב הנטועים במקצב קבוע, הפורחים בורוד החלטי, שוודאי ליוו גם אתכם בדרככם ועוררו בכם התפעמות. למעשה, מדובר כנראה באחד משלושה: טבבויה איפה, כליל החורש ובוהיניה מגוונת – שלושתם פורחים בורוד מרשים, כמעט באותם זמנים. על מאפייניהם של השלושה, תכונותיהם והשימושים הגינוניים בהם נדבר בטור הזה.  

 

סקירה קצרה

שלשת כוכבינו הם עצים קטנים יחסית, נשירים (כליל החורש) או נשירים-מותנים (טבבויה ובוהיניה), העומדים בעירומם בתקופת החורף הישראלי ועד לפריחתם בתחילת האביב. תכונה זו מבליטה את פריחתם של השלשה מעל כל צמחי האזור, בכסותה את העץ כולו בטרם לבלוב העלים, כך שמתקבל מופע ורוד ובוהק ללא הפרעות. מקורם של הבוהיניה והטבבויה בדרום-מזרח אסיה, ובאמריקה הטרופית. הכליל לעומת זאת, הוא בן-בית הגדל בר בחבל הים-תיכוני, וכשמו הוא היהלום שבכתר החורש המקומי. מקורו הקדום של הכליל ככל הנראה טרופי גם הוא, ושריד לכך ניתן לראות באופן צמיחת פרחיו בתכונה שנקראית קאוליפלורה – פריחה על הענפים המעוצים והגזע ולא בקצות הענפים – תכונה של עצים טרופיים. מלבד גל הפריחה האביבי הבולט, השלשה עשוים לפרוח בגל נוסף בסתיו, אך זה בדרך כלל פחות בכמות פרחיו והוא חולק את תשומת הלב עם עלוות העץ. 

 

 

 

 

 

תכונות ושימושים

תכונתם הבולטת של השלשה אפוא היא הפריחה המרשימה, תכונה שתאפשר את נטיעתו של העץ כמוקד בגן. נטיעה כשדרה או כחורשה קטנה גם תעלה יפה, בפרט כשמדובר בכליל החורש, או-אז יתקבל מראה "פראי" יותר ופחות "תרבותי". מועד פריחתם המוקדם כאמור, מהווה גם הוא כלי בידי מתכנן הגן או הנוטע; פריחתם המוקדמת תפאר את הגן באופן כמעט בלעדי, בזמן שכל הצמחיה האחרת מצויה בשלכת או אינה בולטת. את עצי הטבבויה, שצפיפות עלוותם דלילה יחסית, ניתן לנטוע גם בקרבת מדשאות ואף במרכזן, מבלי חשש לחסימת קרינת השמש, הנחוצה לשגשוגו של הדשא. לכך גם יתרונות באחזקת הגן – ראו בהמשך.

 

 

 

לבד מהשימוש בגן הנוי, וכנשירים-מותנים קטנים אחרים, הבוהיניה והטבבויה הם עצי רחוב ושדרה נהדרים, וניתן לראותם נטועים בגינון הציבורי באופן נרחב; יתרונותיהם בהקשר זה נוגעים לצל שמעניקים להולכי הרגל, תוך שמירה על נוף קומפקטי והימנעות מהפרעה למעבר רכב בנתיב התחבורה הצמוד (משאיות, אוטובוסים וכו'). עצים אלו גם נוחים לעיצוב באמצעות גיזום, כך שאלו מביניהם שמיועדים לנטיעה ברחובות מעוצבים עם פיצול גבוה של הגזע לענפי-משנה, וכך נמנעת הפרעה למעבר הולכי הרגל. כליל החורש יכול גם לשמש כעץ רחוב, אם כי השימוש בו בהקשר זה פחות שכיח. 

 

משיכת מאביקים ויתרונות אחרים

מאביקים ככלל הם מבקרים רצויים בגן, ביקורם נעים ומהנה, מוסיף חיות ותנועה, והם מסייעים בהאבקה והפריה. פריחתם של השלישיה מושכת בעיקר דבורים וציפורים (צופיות) אך ייתכן שגם פרפרים. בפרחיו של הכליל, למשל, מצוי צוף רב, ופריחתו מושכת את הדבורים התרות אחרי צוף בעונה בה פריחה אחרת אינה מצויה בשפע. אל פרחיה של הבוהיניה ימשכו בעיקר צופיות, שמבנה מקורן מתאים לליקוט צוף מהפרח המורכב.

 

 

 

אספקטים באחזקה

פריחת העצים אמנם מרהיבת עין ומרחיבת לב, אך לצידה נכונה למטפח הגן עבודת נקיון; הטבבויה משילה חלק מפרחיה באופן רציף ומורגש במהלך תקופת הפריחה, כך במידת-מה גם הכליל. לעומתם, הבוהיניה נוטה להשיל באחת את עלי כותרתם של פרחיה, ולכסות את הקרקע הסמוכה באופן מהיר. מאוחר יותר גם תשיל את תרמיליה והזרעים שבהם. נטיעה של טבבויה במרכזה של מדשאה, אפשרות שדנו בה לעיל, תאפשר למתחזק הגן לאסוף בנקל את הפרחים והעלים שנשרו יחד עם כיסוח המדשאה.                                 

                                                                   

עוד כמה פרטי טריוויה

טבבויה איפה אוקלמה בארץ באמצע שנות ה- 70 בחוות הנוי בעמק-חפר. לעץ שתי סלקציות מומלצות: "סנטה ברברה" המאופיין בצימוח קומפקטי ופרחיו גדולים ו-ורודים, וזן "סתריה" בעל הפריחה הסגולה-כהה. ריבויים של אלו נעשה בהרכבה. ייתכן שהשם "איפה" נשמע לכם מוכר, שכן עץ זה הוא מקור לחומר הגלם "איפאה" המשמש לבנית דקים ועוד. גם את הבוהיניה ניתן להשיג בשני גווני פריחה – ורוד ולבן. יתרונו של פרח הבוהיניה הוא בגודלו, ובכך מתבלט מעל עצים אחרים. פרחו המרשים גם זיכה אותו בשם העממי "עץ הסחלב". 

 

 

 

 

גם בין הכלילים, שאמנם מוכרים בורדרדותם, ניתן למצוא כאלו שפורחים בלבן. בכל הנוגע לשמו של העץ וכינוייו, ניתן למצוא גם את "עץ יהודה". לכינוי זה נקשרו הסברים שונים; יש הטוענים כי מקורו בשיבוש של שם העץ בצרפתית arbre de Judee, "עץ [ארץ] יהודה", שם שניתן בשל שכיחותו של העץ באזור, ויש המצביעים על אמונה נוצרית לפיה יהודה איש-קריות תלה עצמו על עץ כזה.

 

 

 

בנימה אופטימית זו, אתם מוזמנים להתבונן בפריחה הנהדרת של השלישיה הורודה, הנטועה בשפע במרחבים הציבוריים, לעמוד על ההבדלים ביניהם, ולהנות מחינניותו הייחודית של כל אחד מהם

 

 

הפוסט הזמן הורוד הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

היסטוריה וסנטימנט

ורדים הם פרחים מיוחדים עתירי היסטוריה, ויש להם מקום של כבוד בגינון הפרטי, ואף הציבורי. עבור חלקנו הורדים – מופעם וריחם – מזכירים נשכחות – עבורי את גינת ספתא רוזה (איך לא?) הורדים בדרך כלל נתפסים כצמחים עדינים שיעדיפו אקלים יבש וקר יחסית, אך בבחירה נכונה של זנים ומתן תשומת לב לאחזקה נכונה – אנחנו לגמרי מצליחים להתגאות בורדים יפים, שופעים ומשגשגים גם בשאר מחוזות הארץ בטור הזה נסקור חלק מקבוצות הורדים הקיימים, נדון באופן בחירתם, שתילתם, ואחזקתם השוטפת.

 

זנים

אז ראשית, סקירה קצרה על משפחות הורדים. בעולם קיימים מאות זנים של ורדים והם מחולקים לקבוצות שונות, ובהן:

ורדי המושרת – ורדים הגדלים בר, ובהם ורד הכלב (בר בארץ) וזנים אחרים כגוזן קזנליק – ורד דמשקאי עתיק המוכר בעולם משנת 1612. זנים אלה חסונים ודורשים אחזקה נמוכה, היוו בסיס להכלאות רבות ליצירת זני ורדים חדשים.

 

מכלואי התה – קבוצה זו נוצרה מהכלאות של ורדים על-ידי סוחרי תה מהמזרח הרחוק. גם ריחם הטוב הזכיר את ארומת עלי התה, וגם מכאן שמה של קבוצה זו. פרחי הקבוצה מאופיינים בעלי כותרת רבים ובפקע גדול.

 

פלוריבונדות – אלו זנים שפרחיהם מופיעים בתפרחות – קבוצות פרחים גדולות על כל השיח – וכך יוצרים כתם צבע בולט בגינה. עם קבוצה זו נמנה למשל ורד האייסברג המוכר הטוב והחסון.

ורדים ננסיים – קבוצת המאופיינת בפרחים קטנים וריבוי פריחה. שיחי הורדים הללו בדרך כלל קומפקטיים, אולם שם הקבוצה נוגע בעיקר לגודלו הקטן של הפרח.

 

ורדים אנגליים – קבוצת ורדים

 שטופחה במגמה להינות מחוסנם של הוורדים ההיסטוריים, יחד עם פריחה שופעת ומרשימה של הוורדים המודרניים. אלו מאופיינים בפרח גדול בעל מספר רב מאוד של עלי-כותרת. ריחם בדרך כלל נעים ועוצמתי במיוחד. כזה הוא למשל ורד ויליאם שיקספיר (בתמונה, באחת מגינותינו).

 

 

חשופי שורש או שתיל?

בעבר נהוג היה לשתול ורדים בתקופת חורף בלבד כשהוורדים בתרדמת והם נמכרו כחשופי שורש ולא כשתיל בעציץ. בחלוף הזמן ועם גדילת הדרישה בשוק, החלו משתלות רבות בשיווק ורדים בוגרים במיכל שתילה. היתרון המרכזי בורדים חשופי שורש, לעומת ורדים הנמכרים במיכלים, הוא אפשרות הרוכש לבחינת בריאותו של השתיל כולו, לרבות מערכת שורשיו. 
צמח בריא יהיה בעל מערכת שורשים מסועפת באורך של כ-30 ס"מ. נוסף על כך, גם מחירם של חשופי השורש זול יחסית, כתוצאה מזמן גידולם המועט במשתלה ומשיווקם ללא כלי קיבול ותערובת שתילה. יחד עם זאת, שורשיהם של החשופים רגישים להתייבשות, ועל השותל לוודא לשותלם בסמוך לרכישה, ולדאוג לקרקע רטובה עד לקליטת הצמח.

בגן הנוי
את הורדים מומלץ כאידיאל לשתול בין ינואר לפברואר. נבחר מקום בו השמש ישירה, ונטייב את הקרקע בכמות מספקת של קומפוסט (כ5 ליטר לשתיל – ובערבוב עם האדמה בכדי למנוע צריבת שורשים). מקום מואריסייע לורד להצמיח פקעים גדולים, ולפרוח באופן מרשים. אור השמש יסייע גם להפחית ייתכנות למחלות ומזיקים כגון פטריות וכנימות שונות. בתחילת האביב ובתחילת הסתיו, מומלץ לדשן את הורד בדישון בפירוק איטי. גם להשקיה תפקיד מהותי בהצלחת הורד – ככלל, נעדיף השקית עומק שתותיר את הקרקע לחה לאורך זמן רב יחסית. כמו כן, נעדיף השקיה בטפטפות ונימנע מהשקיה בהמטרה או בצינור כדי לשמור את עלי הורד יבשים ובכך להרחיק מחלות ומזיקים.

 

 

גיזום וקיטום

את הורדים גוזמים בדרך כלל בחורף, ומטרת הגיזום לחדש את צימוחו של השיח ולהבטיח פריחה איכותית ומרובה בעונה הבאה. גיזום כזה יבוצע בחודשי בין החודשים ינואר למרץ, והמועד המדויק תלוי במזג האוויר באותו זמן ואזור, כמו גם במצב השיח. במצב בו השיח העניק גל פריחה חורפי – נמתין לסיומו של הגל, ורק אז נגזום. להבדיל מגיזום, קיטום והסרה של תפרחות שסיימו את הקדנציה אפשריים בכל עונות השנה. שימו לב, בתקופות חמות – יש לקטום את השיח נמוך ועמוק יותר (הסרה של יותר משליש מהענף הנגזם), בעוד בעונות קרות נסיר רק מהשליש העליון של הענף. הסיבה לכך נעוצה בתזמון גל הפריחה הבא וסנכרונו עם התנאים האידיאליים לפרח.

 

מזיקים ומחלות
ורד מושקע ומטופל, כמו גם גינה מאוזנת – יאפשרו לורד לפתח עמידות וחסינות שירחיקו מחלות ופגעים, ובהתאמה גם יפחיתו את הצורך בטיפולים חריפים. משמע הטיפול הטוב ביותר הוא במניעה. טייבו את מצעי השתילה בקומפוסט, הקפידו על השקיה מספקת ללא הרטבת העלווה, הימנעו מהשקיה בלילה (מועדי שגשוג מני עשים) וכן הרחיקו ככל הניתן שימוש בחומרי הדברה בגינה כולה, כדי לא להפר את המאזן הבריא בגן.

עם זאת, במקרים של נגיעות גבוהה של מזיק או מחלה כלשהי בורדים, עלינו ראשית לאבחן מהו המזיק, ולאחר מכן לפעול למיגורו או צמצומו.

כך או כך, אין לרסס את הצמחיה כאשר היא בעקה, או כאשר שורר חום קיצוני בגן. עם המחלות בורדים נמנות הקמחון, החילדון, הכשותית דיפלודיה ועוד, ועם המזיקים כנימות עלה, עשי לילה, תריפסים אקריות ועוד. לכל אחד מאלה טיפול מתאים – הן אורגני והן כימי.

 

טעם אישי
פרמטרים נוספים בבחירת שיחי הורדים קשורים לטעם אישי לפונקציות שהורד נועד למלא בגן. פרמטרים אלו יאפשרו לכם גם לברור את הורד המתאים לכם ביותר, מתוך מאות המינים הקיימים. כך, יש להתאים בין המטרה שאנו מייעדים לרד לבין אופי הצימוח שלו. כאשר נבקש לכסות פרגולה עם ורד – נחפש ורד בעל אופי מטפס, בעוד שאם נבקש להציב ורדים במוקד ערוגה נחפש אחר ורדים זקופים. סגנון הפריחה גם הוא מהווה שיקול בבחירת הורד. אם נחפש שיח עתיר פריחה שנראה למרחוק – נבחר בפלוריבונדות, ואילו אם נחפש ורד קלאסי שיעניק פרח אחד גדול ומרשים. ריח ושימוש. ישנה קשת רחבה של ריחות בגוונים ועוצמות שונות שמעניקים ורדים שונים. אלמנט הריח הוא נדבך נוסף בגן, והוא בהחלט אלמנט תכנוני חשוב כשאנו ניגשים לבחור ורד.

 

בחירה נכונה של ורדים, לצד טיפוחם ואחזקתם, יאפשרו לכם להנות מפריחה מיוחדת במינה.

 

כמתכנן – היחס לורדים, כמו לכל קבוצת צמחים אחרת, היא בבחינת כלי נוסף בארגז הכלים, לצד קבוצות אחרות כגון חד-שנתיים וגיאופיטים. שימוש מודע בורדים יאפשר למלא אחר פונקציות שונות בגן (טיפוס, הסתרה, כיסוי) ולייצר ריחות ומראות רצויים, כדוגמת גלי פריחה מרשימים בעונות מוגדרות.

הפוסט ורדים רבותיי, ורדים! הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

אזור השרון בו נולדתי היה פעם ממלכת הפרדסים. אפשר רק לשער (או להיזכר, תלוי בשנתון) באיזה עוצמות נישאו ריחות בושם ההדרים באוויר החם של אפריל, וכיצד ריחות אלה באו בנחיריו של כל תושב ששב לביתו בסוף יום העבודה. הזמנים השתנו, קרנו של ענף הפרדס ירדה, ערכו של הנדל"ן עלה ושטחי הפרדסים הצטמצמו ונעלמו כמעט לגמרי. עבור רבים התיאור הנ"ל היא תבנית נוף מולדת, וככזו, בין יתר הסיבות שנדון בהן, יש לעץ ההדר מקום כמעט מובטח בגני הנוי הפרטיים של האזור. לצד תרומתו של עץ ההדר לגן, נדון בפירותיו, גיזומו, מזיקיו ודרכי הטיפול בהם.

מקור ההדר

מקור ההדרים בדרום-מזרח אסיה, והם נפוצים בעיקר בארצות שבהן אקלים סובטרופי ובאגן הים התיכון. ההדרים הגיעו לארץ ישראל, ככל הנראה, מפרס, וזאת בהסתמך על על ממצא ארכיאולוגי שאותר בירושלים (ותוארך על פי ארכיאולוגיים לתקופתו של המלך חזקיהו) וזוהה כאבקה-צמחית שמקורה באתרוג. עם פירות ההדר נמנים רבים וביניהם התפוז, הלימון, האשכולית, הקלמנטינה ועוד. מלבד מספר הדרים קדמונים (מנדרינה, פומלו,אתרוג), ההדרים הרבים הינם תוצר של הכלאה טבעית או מלאכותית של מינים שונים. כך למשל התפוז המתוק הינו תוצר של הכלאה טבעית בין פומלו למנדרינה, האשכולית כתוצר של הכלאה כזו בין פומלו ותפוז מתוק ופומלית כמכלוא מכוון בין אשכולית ופומלו.

בגן הנוי

עצי ההדר מתאימים לאקלים המקומי (אם כי לא בלי השקיה מלאכותית ומסודרת), הם ירוק-עד, גודלם בינוני ונופם מעוגל. פירותיו של ההדר אינם ממהרים לנשור, ומנעד השימוש בהם רחב בבישול, וכן באכילה ובשתיה. תכונות אלה הופכות את ההדרים לעצי תועלת ידידותיים לגן הפרטי, אשר ביכולתם לחצוץ, להצל, ולהניב. בכל הנוגע לאחזקתו השוטפת של הגן, ובדגש על נקיונו – מומלץ להקדיש מחשבה מקדימה לסוג הפרי שייבחר. כך למשל עץ פומלו או פומלית צפוי להניב פרי גדול אך מועט יחסית בכמותו, לעומת הקומקוואט, התפוז-הסיני, שיניב כמויות ענק של פירות קטנים, כך שסביר שלצד קטיף והנאה מהפרי, ימצא עצמו בעל העץ משתעבד לאיסוף פירותיו הנרקבים של העץ מהרצפה – מטרד בפני עצמו.

טעם אישי

בכל הנוגע לבחירה ספציפית של פרי אהוב, אנו מפקידים את המלאכה בידכם. אף על פי כן, גם לאחר שהחלטתם על סוג הפרי – ישנה חשיבות לאיכות השתיל. על כן מומלץ לבחור במשתלה ייעודית לעצי פרי, בעלת רקורד מקצועי בתחומה. כך תגבירו את הסיכוי לרכוש שתיל בריא, איכותי אשר יניב פירות מוצלחים לכשיתבגר ויתבסס. בהקשר זה ראוי לציין, כי סיכוייו של שתיל צעיר להפוך לעץ בוגר חסון ומשגשג, גדול הרבה יותר מאשר סיכוייו של עץ ותיק המועתק מהאדמה לגינה קיימת. הסבלנות תשתלם.

אחזקה וטיפול

גיזום בעצי ההדר הינו פעולה חיונית לעיצובו הנכון של העץ, לשמירה על חיוניותו ובריאותו, וכן על איכות פירותיו. גיזום ההדרים מומלצת בסוף תקופת הפרי בכדי לא לפגוע בתהליך הפריחה, החנטה והתנובה. גיזום נכון יאיץ צימוח, יאפשר לאור לחדור לפנים חופת העץ, יסייע במניעת התנוונות והתייבשות של ענפונים ויסייע לעץ להתחזק ולהפוך בריא ועמיד יותר. גיזום נכון גם יאוורר את נוף העץ ויסייע בהרחקת כנימות ומזיקי עלים למיניהם כתוצאה מפגיעה בתנאים המועדפים עליהן (חום ולחות). בעת הגיזום יש להקפיד על עבודה עם כלים נקיים, למניעת העברת פטוגניים מעץ לעץ, וכן לבצע איטום פצעי הגיזום במשחה ייעודית, בתום העבודה, לצורך הפחתת הסיכוי לחדירת מזיקים ורקבונות. הדברים יפים ביתר שאת ככל שמדובר בעצי לימון ואף ליים, אשר רגישים במיוחד לפטריית המל-סקו התוקפנית.

לצד הכנימות השונות הניזונות מחומרים המצויים בעלי ההדרים (קמחיות, ממוגנות, רכות, כנימות-עש, עלה) ישנם מזיקים נוספים כגון אקריות שונות (שייכות למשפכת העכבישנים) שחלקן ניזונות מקליפות פרי (אקרית החלודה) שפגיעתה נראית כחלודה על הפרי, או בפקעי הפרי (אקרית הפקע) שפגיעתה באה לידי ביטוי בהתהוות לצורה מעוותת, כמו גם אצריות, תריפסים ועוד. אף על פי כן, אין להבהל מנגיעות של הללו בעצי ההדרים שלכם, ומוטב, כך לשיטתי, להיעזר בחומרים ידידותיים להרחקת המזיק (חומרים מבוססי שמנים טבעיים למשל), ובתחזוקתו הקבועה של העץ לצורך חיסונו. נקודת המוצא של גישה זו טמונה ברעיון לפיו עלינו לשאוף לאיזון בגן – לכל מזיק יש אויב טבעי, ולכל רעל שנרסס תהיה השפעה שלילית גם על היצורים ה"רצויים". אויב נוסף, הפעם של צרכני הפרי, הוא זבוב הפירות הים-תיכוני אשר "עוקץ" את הפרי ופוגע בו. גם במקרה זה, הפתרון יכול להיות ידידותי יחסית ופשוט, בדמות הצבת מלכודות זבובים בטרם תחילת הבשלת הפרי. פתרון יעיל.

סיום סיומת

בעיניי ההדרים הם עצים קלאסיים בהקשר המקומי. הם פשוטים לגידול, עשירים, ירוקי-עד מגיבים נהדר לגיזום ומתגמלים את המגדל ושכניו בפירות נהדרים, ובריחות נהדרים אף יותר – והכל בלי הרבה מאמץ. ההקשר המקומי ה"אבן-יהודי" בפרט והסיפור הישראלי בכלל, מחזק ומעמיק את הסיבות לנטיעת עץ שכזה בגינתכם הפרטית. האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו.

הפוסט תבנית נוף מולדתי הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

נתחיל בסקירה בוטנית קצרה. מה הם חד-שנתיים, רב-שנתיים, דו-שנתיים, בני-חלוף וברי-קיימא?

צמח חד-שנתי הוא צמח בעל מחזור רבייה אחד. הוא פורח, מייצר זרעים ומת. כאלו הם האמנון ותמר, הפטוניות, לוע הארי, כובע הנזיר ועוד. לעומתו, צמח רב-שנתי, מקיים כמה מחזורי פריחה וייצור זרעים, כלומר רבייה, ועל כן צומח תקופות ארוכות. חלק מהמינים הרב-שנתיים יחיו שנים ספורות, למשל, פסיפלורה, וחלקם מאות שנים כמו עצי הזית. צמח  דו-שנתי, כמו החד-שנתי, מקיים גם הוא רק מחזור רבייה אחד, אולם לצורך השלמתו של תהליך זה יידרשו לו למעלה משנה אחת, בדרך כלל שנתיים. החוטמית למשל, אותה ניתן לראות לאורך כבישי ישראל כעמוד מיתמר בעל נקודות ורודות רבות, היא צמח דו-שנתי. לצד אלו, ישנם גם גיאופיטים שונים, צמחים בני-חלוף, צמחים בעלי אברי אגירה תת-קרקעיים החיים בכל עונות השנה, שחלקיהם העיליים (עלים ופריחה) מפציעים ונוכחים בגינה רק בחלק מעונות השנה, כך למשל החצב. מנקודת מבט אבולוציונית,  ניתן להבין כי על כתפי החד-שנתיים מוטל נטל כבד להוכיח עצמם בפריחה יוצאת דופן, אחרת ייכשלו בניסיונם היחיד למשוך מאביקים לצורך הפריה והבטחת הדור הבא.

החכמנו. כעת נתמקד בפן התכנוני של צמחיית הגן, ולצורך כך נפשט. נחלק את הקבוצות הבוטניות לשתיים פשוטות: צמחייה בת קיימא וצמחיה המתפקדת כעונתית. הרציונל הוא פשוט. ברי הקיימא הם הצמחים שהופעתם בגן נמשכת לאורך השנה כולה, והם אלו שיהוו את שלד הגן, ואילו  הצמחיה העונתית, חד-שנתיים, דו-שנתיים ובני-חלוף, יהוו מוקדי עניין בצבע ובפריחה איכותית, ייחודית ואטרקטיבית במיוחד.

• תכנון שלד הגינה – השלד היציב והקבוע בגן יעוצב ויורכב מצמחייה בת-קיימא, שתמלא פונקציות תכנוניות חשובות. אם נשוב לדוגמה בתחילת הטור, גינתה של הלקוחה נתחמה בחמישה עצים בוגרים בגובה של כ6-8 מטר, במרכזה ניצב כר דשא ובהיקפה מעט שיחים ומטפסים. העצים יצרו תיחום והצללה, כר הדשא סיפק רחבה שימושית מוגדרת, והשיחים סיפקו ירק עבות. צמחיה זו אמנם לא מספקת מראה בולט ויוצא דופן, אולם בהחלט יוצרת את התחושה הכללית בגן, ובמקרה זה מקנה מראה ירוק קבוע, תחושת אינטימיות, הצללה, וגם אינה דורשת אחזקה גבוהה. כל אלו מהווים בסיס איתן לגן, אך הוא עודנו חסר צבע ועתיר חללים ריקים בהיקפו.

• תיחום – אותה מדשאה הגדירה באופן ויזואלי חלל כלוא בינה לבין גבולות המגרש שהיה ערוגת שתילה היקפית אחת. הגדרת חללים כזו וחלוקתם במרחבי הגינה באופן מחושב היא פעולת "חובה" המתבקשת במספר היבטים. ראשית, חלוקה ויזואלית נכונה תשרת את הקו העיצובי בגן, אך, בעינינו, חלוקה שכזו תסייע לנו להחליט באילו חללים תישתל צמחיה בת-קיימא, שתהווה את שלד הגן, ובאילו תישתל צמחיה עונתית מרשימה שתתחלף, יחסית, לעיתים תכופות. הגדרת חללים נכונה תאפשר מופע מוצלח בגן גם בהיעדרם (הזמני) של צמחים עונתיים, במקרה שלא הספקנו לבקר במשתלה, שכן עצם חלוקת החללים הברורה יוצרת עניין ויזואלי. יש לציין כי לעיתים גם מיכלים חיצוניים, כגון כדים ואדניות, עשויים להשתלב היטב בגן ולהוות בעצמם את אותם חללים מוגדרים בהם נשתול את הצמחיה העונתית.

• נגישות, השקיה ודישון – על מרחבי השתילה העונתית להיות הנגישים ביותר בגן. כאמור, אנחנו רוצים להשיג את האפקט הרב ביותר במינימום השקעה. על כן, כאשר ניגש לתחום ולהגדיר את מרחבי השתילה העונתית, נוודא שהם המרחבים הנוחים ביותר עבור בעלי הבית, שיש להם אדמה אוורירית ונוחה לחפירה, ושמונחת בהם מערכת השקיה ודישון מצויינת. כך, כל שנותר יהיה לקפוץ למשתלה, להעמיס, ולשתול.

• טיפים עיצוביים – שתלו במקבצים וחישבו על שילובי צבעים. בחרו כמות מצומצמת יחסית של צמחים, אך שתלו הרבה מהם במקבצים זהים במין ובצבע. שיטה זו מבליטה את תכונותיו הויזואליות של הצמח, ולא יוצרת עומס חזותי. גם בכל הנוגע לבחירת צבעים, הקדישו מחשבה על "מניפת הצבעים" שבגנכם; זהו אמנם נושא מעניין בפני עצמו המצריך התייחסות בטור אחר, אך צרו התאמה בין הצבעים שמרכיבים את גינתכם. כך למשל גווני סגול-כחול-ורוד יהיו לשילוב נפלא (גם עם מעט כתמתם), או אדום-צהוב-כתום (עם מעט ירקרק/כחלחל). הניגודיות בין הצבעים המרכזיים למשלימיהם תייצר אפקט מרשים, מודגש והרמוני.

• טיפים גינוניים – אחד האתגרים הגינוניים הוא ליצור עניין בגינה בכל עונות השנה. היכרות מעמיקה עם צמחיה בת-קיימא או עונתית, על כל קבוצותיה הבוטניות, תאפשר ליצור תמהיל מוצלח שיצור עניין וגיוון בכל עונה. כך אמליץ לכם – הטמינו גיאופיטים. הטמנת בצלי חצב למשל, שנר פריחתו יופיע, אמנם, רק פעם בשנה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, יספק מופע מרהיב ומעניין בתקופה "צחיחה" יחסית מפריחה, וזה מבלי לדבר על המטען הרגשי שיתלווה אל המראה המלבב. כמו כן, זרעו תורמוסים, ומרבד של חד-עונתיים מרשימים ישטוף את גינתכם; או זרעו כובע הנזיר, שיישתפל ויבלוט בפרחיו הכתומים ויעלם לו לאחר החורף. יש הנאה לא מוסברת בדבר.

אם כן, הכל עניין של איזונים. צרו לכם שלד איתן בגינה, המתבסס על צמחיה בת-קיימא המספקת את עיקר הפונקציות החשובות בה: קומפוזיציה, צל, משטחי פעילות ועוד. לצידו של שלד זה, הותירו לכם אזורים מוגדרים, נגישים ומזמינים שלא נותר אלא לשתול בהם. באזורים אלה תתפרעו- תנסו, תשתלו ותזרעו. הנאה מובטחת כבר אמרתי? מנסיון.

הפוסט קיץ, חורף, סתיו אביב הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

עם התרחבות הבינוי והציפוף בשטחים העירוניים, שטחים ציבוריים ירוקים פתוחים התמעטו והפכו חסרים. אוכלוסיות מבוססות שרצו לחיות את חייהם במרחב העירוני לא ויתרו, ובצדק, על איכות החיים הכרוכה בשטח ירוק, מגונן ומטופח בצמוד לבית. הפתרון נמצא במרפסות – מרחב  המסוגל להכיל עולם גינון מלא ומרשים.

נפתח בגילוי נאות (הפתעת העונה) – כותב טור זה, בן מושבה ודור שלישי לפרדסנים ולולנים, שנולד עם ממטרה ביד אחת ושתי תרנגולות ביד השניה, נוטה כנראה להגדרה השניה שבכותרת – עכבר הכפר. משזו תבנית נוף המולדת, התברר שנתיב הגינון ואדריכלות הנוף היה ההמשך הטבעי והמסקרן ביותר, זאת למרות שנבדקו גם חלופות שכרוכות במגורים בעיר הגדולה, הרבה ניירת, חליפות ושעות משרד למכביר. זה כבר יישמר לטור אישי אחר. האהבה למרחבים פתוחים, ובהמשך לגינות רחבות ידיים ה"מזמינות" את ההולך "להיעלם" בתוכן, נבעה גם היא, אולי, מאותה תבנית נוף ראשונית. עם זאת, האם הדבר אומר שגינות מרשימות הן נחלתם של צמודי-קרקע או בעלי נחלות בלבד? ודאי שלא.

אדניות ודק "איפאה" לצד אדניות בטון צבועות, בקומה השישית בת"א. חקלאי גזעי-תכנון ופיתוח נוף. צילום: יפתח קצנלבוגן

עם התרחבות הבינוי והצטופפות השטחים העירוניים, שטחים ציבוריים ירוקים פתוחים התמעטו, ואוכלוסיות מבוססות שרצו לחיות את חייהם במרחב העירוני לא ויתרו, ובצדק, על איכות החיים הכרוכה בשטח ירוק, מגונן ומטופח בצמוד לבית.

תנאים אלו הובילו לתנופה והתפתחות בתחום העיצוב וטיפוח גינות מרפסת, וכן לשינוי מחשבתי –  המרפסת המגוננת הינה חלק בלתי-נפרד מהבית. הן בממד הפונקציונאלי – אירוח ובישול חוץ למשל, והן בממד החוויתי – שהות לצד צמחיה חיה, בצילו של עץ, ואף בגידול צמחי תועלת (מאכל ותבלין) מספקים חוויה קמאית, חזקה וחיובית. זה בדוק.

לקראת תכנון והקמת גינת מרפסת? הרי לכם 5 שלבים שיסייעו לכם לעשות את זה נכון – בחירת ייעוד המרפסת בהתאם לגודלה, בחירת מיכלי השתילה, התקנת מערכת השקיה-דישון-ניקוז, בחירת צמחיה, אחזקה.

גודל המרפסת וייעודה

עת תכנון מרפסת מגוננת, יש לתת את הדעת על גודלה של המרפסת, ועל ייעודיה – בהתאם לצרכי דיירי הבית; מטבח חוץ, שולחן אירוח, אזור ישיבה א-פורמלי, נדנדות או ערסלים הם אלמנטים נפוצים שמייצרים ערך פרקטי למרפסת. עם זאת, יש לזכור כי השטח (במ"ר) שנדרש לכל אחד מאלה אינו מועט, ולעיתים, כאשר המרפסת אינה גדולה דיה, מוטב יהיה להעדיף  אלמנטים מסוימים על פני אחרים. כך, יש לזכור כי מיכלי השתילה עצמם "גוזלים" שטח מרפסת, ועל כן התכנון וההתאמה בין אלמנטי אירוח לאלמנטי הגינון הם מחויבי המציאות, והכל בכדי שהשמוש במרפסת יחווה כמרווח, נעים והרמוני, ולא, חלילה, צפוף ומאולץ.

התאמת מיכלים

מיכלי השתילה – האדניות והכדים – שניתן למצוא בשוק הינם רבים ומגוונים; הן בצורתם, עיצובם, בחומרי הגלם מהם עשוים, באיכותם והן באחריות שנלקחת לגביהם מהמשווקים והמפיצים השונים. נסקור אחדים מהם.

המיכלים הנפוצים: אדניות פיבר-צמנט, יציקת בטון, פלסטיק וחרס נפוצות באופן נרחב, ובמנעד של איכות. בתוך כך נציין כי ישנם מיכלי פלסטיק איכותיים בגימור אסתטי, אשר מתמודדים בכבוד עם השמש הישראלית (לשים לב להגנת Uv במוצר), עמידים בפני סדקים ושברים ומוכיחים יעילות לאורך שנים.

דק במבוק, מיכלי בטון צבוע וחיפוי קיר hpl. תשתיות ההשקיה והניקוז סמויות ומצויות תחת הדק, רמת השרון. חקלאי גזעי-תכנון ופיתוח נוף. צילום: יפתח קצנלבוגן

המיוחדים: בשנים האחרונות מפיצים ויצרנים החלו בשווק מיכלי מתכת שונים למטרות גינוניות. בתוך אלה נציין את מיכלי הנירוסטה שניתן להשיג בגדלים שונים (רובם בצורות רכות עם קצוות מעוגלים), וכן מיכלי קורטן – סגסוגת פלדה שמפתחת בשטח פניה (בלבד) שכבת חלודה בגווני חום-אדמדם, שמעניקה מראה ייחודי למוצר. ברור כי מיכלים אלו פחות סטנדרטיים מהמיכלים ה"נפוצים" שנסקרו, ועל כן עלותם גבוהה יותר.

אדניות פלסטיק UV, ת"א. גם פלסטיק יכול להיות אסתטי. חקלאי גזעי-תכנון ופיתוח נוף. צילום: יפתח קצנלבוגן

"טיילור-מייד": במרפסות מסוימות יידרש חיבור עיצובי הדוק יותר בין מיכלי השתילה לשאר האלמנטים במרפסת, זאת ניתן יהיה להשיג על ידי בניית מיכלים ייעודיים במידות ועיצוב חד-פעמיים המתאימים לתכנון המרפסת.

כך, למשל, במרפסת מחופה דק איפאה ניתן יהיה להתאים אדניות בחיפוי אותו העץ בדיוק, בכל מידה ועיצוב שייבחרו. באותו האופן, ניתן לתכנן ולבנות אדניות מתכת מותאמות, בכל מידה, צבע ועיצוב שיעלה על הדעת.

מובן כי חלופה זו איננה זולה, ודורשת מיומנות גבוהה מבעל המקצוע המייצר את המיכלים היעודיים  על מנת שתתקבל התוצאה המתוכננת, שהגימורים יהיו מושלמים ולא תהיינה תקלות תפעוליות כגון נזילות, פגעי מז"א, ועוד.

מערכת השקיה, דישון וניקוז

כבכל גינה ישנה חשיבות רבה לתשתיות מוקפדות, ובפרט לתשתיות ההשקיה. הדבר נכון במיוחד בגינון במיכלים, שכן קיבולם ואחיזת המים בתערובות השתילה שבהם מוגבלים. כך במקרה של הפסקת השקיה המיכלים (לעומת שתילה בקרקע) יהיו חשופים להתייבשות מהירה במיוחד. אין זה המקום לחסוך – מערכת השקיה ממוחשבת אוטומטית הינה מוצר חובה, והוא יאפשר השקיה תדירה ומייטבית, גם בהיעדרכם.

מוצר מומלץ נוסף הינו משאבת דשן, המאפשרת להזין את מערכת הטפטוף בדשנים נוזליים כראות עיני מתחזק הגינה. מערכות הדישון מן הסוג הזה אינן ייחודיות לגינון במרפסות ומיכלים, ומותקנות גם בגינות קרקע. השוני המהותי בין גינת קרקע לגינון במיכל, בהקשר זה, הוא עובדת  יכולתו המועטה יחסית של מיכל השתילה "להחזיק מים" שיהיו זמינים לצמח, וכך גם בחומרי הדישון וההזנה. על כן, היכולת לשלוט בכמות, תדירות וטיב חומרי הדישון וההזנה דרך ההשקיה, הופכת למשמעותית.

ניקוז האדניות והמיכלים הינן מרכיב קריטי ומהותי, שאולי מוטב היה להקדיש לו כותרת משל עצמו. כבכל מיכל שתילה, ישנה חשיבות מכרעת לזרימת עודפי הנוזלים מהמיכל. אחרת – במיכל האטום יקוו מים ו"יעמדו", ומשם הדרך לרקבון השתילים קצרה ביותר. הדרך הפשוטה ביותר לניקוז מיכל שתילה היא באמצעות קידוח חור בתחתיתו, ממנו יזלו עודפי המים בחופשיות. עם זאת, כאשר מדובר במרפסת, נגירה חופשית של נוזלים בשטחה איננה רצויה – הן מטעמים אסתטיים והן מטעמים פרקטיים (מניעת החלקה וכיו"ב). פתרון לסוגיית הניקוז הינה יצירת מערכת צינורות סגורה, שמתחברת בצידה האחד למיכל השתילה במקום נסתר ונמוך, ומסתיימת באזור ייעודי לסילוק המים כגון בפתח צמ"ג (צינור מי גשם). בכדי לוודא שפתח הניקוז הייעודי באדנית לא נסתם (חלילה), יש ליצור חציצה בינו לבין תערובת השתילה, וכן להותיר גישה לפתח הניקוז – לצורך פתיחת סתימות.

בחירת צמחיה

במסגרת שלב זה נכללים אספקטים עיצובים לצד אספקטים פונקציונליים. בהיבט הפונקציונלי, בכוחה של צמחיה לסייע, למשל, ביצירת הצללה, ביצירת הסתרות, בסגירת או הכוונת קווי מבט ועוד. בהיבט העיצובי – עיצוב צמחיה נכון הינו כלי עוצמתי שיכול לייצר תחושות ואסוסיאציות שונות אצל משתמש הגן, לספק צבע (בפריחה, בעלווה ובפרי), לייצר ריחות נעימים, למשוך פרפרים , ציפורים ועוד.

בין הצמחים השונים ישנם כאלה המתאימים יותר לגינון במיכלים וכאלה שפחות. זה המקום להתייעץ עם בעל מקצוע כדי להבין איזה עץ או שיח ישגשגו במיכל, מאיזה כדאי להימנע, ואילו חלופות קרובות יש בנמצא.

אחזקה

כבכל תכנון גינה, שאלת "היום שאחרי" והיקף היכולת או הרצון של בעלי הגינה להשקיע באחזקתה במהלך החיים השוטף הינם בעלי משמעות תכנונית. זאת הן בנוגע למיכלי השתילה, בסוגי הצמחים הנבחרים וכלה בחיפויים ואלמנטים עיצוביים. כך למשל, ללקוח המעוניין בגינה באחזקה מינימלית יותאמו מיכלים שהבלאי בהם מועט (בטון, קורטן) ואינם דורשים טיפולים משמרים כגון שיוף ושימון (אדניות עץ). באופן דומה, חיפויי עץ, ובתוך כך רצפות דק, לא יתאימו לאלו המעוניינים באחזקה מינימלית, שכן דורשים גם הם טיפול עונתי דומה. כך גם צמחיה רב-שנתית תקל על הצורך בהחלפת שתילים, וצמחיה ירוקת-עד (בניגוד לצמחים נשירים) תפחית מדרישות נקיון המרפסת מעלים שיבשו ונשרו. עם זאת, לעיתים, הגמישות התכנונית תוביל לתוצאה האופטימלית – ביסוס הגן על ירוקי-עד, למשל, תוך הקצאת אזורים קטנים ומוגדרים לעונתיים שיספקו צבע ופריחה מרשימה, יוכלו לספק מגוון פונקציות עיצוביות תוך השקעה נמוכה יחסית.

כך או כך, לצד ההיבט התכנוני של גינת המרפסת, עלינו לזכור כי הגינה והצמחים המרכיבים אותה  הנם דינמיים, ואל לנו להזניחם. כרוניקה של שגשוג גינת המרפסת בחודשיה הראשונים – אופוריה-זרי דפנה-ודעיכת הגן הינה כרוניקה מוכרת, ועל קוראי טור זה לפסוח עליה באמצעות אחזקה נכונה (אוורור  מצעי השתילה, הזנה במיקרו ומאקרו אלמנטים, גיזום ועוד). תמו הפצרותינו.

גינות מרשימות, אם כן, מתוכננות, נבנות ומשגשות גם במרפסות במרחק רב מהקרקע ומהוות חלק אינהרנטי מתפיסת הבית המודרני והשאיפה לאיכות חיים גבוהה. העזרו בטיפים שניתנו בכדי להבין טוב יותר מהם צרכיכם הספציפיים מהמרפסת הצמודה לביתכם, ומהי הדרך הנכונה עבורכם להגשימם. תכננו אותה היטב וטפלו בה באהבה, כך תמקסמו את התועלת שבכוחה של המרפסת לספק לכם. איכות חיים משופרת מצפה לכם שם בחוץ.

הפוסט 5 טיפים לגינון איכותי במרפסות ובמיכלים הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

גדלו את פירות וירקות לבד! נשמע קשה? לאו דווקא. קצת ניסוי וטעיה וגם את/ה תהיו חקלאיים גזעיים! מדריך לגידול פירות וירקות בגינה ובמרפסת, ב6 שלבים.

 בגינה שלי צמחו השנה עגבניות בשפע, מלפפונים, קישואים, דלעת (מדהימה ביופיה), תירס, צנוניות ופלפלים. בגזת הפירות – כל ההדרים, מנגו, רימון, תאנה ומקדמיה. גם תבלינים למינהם – מרווה, לואיזה, זוטא לבנה, עשב לימון ואזוב. אמנם לא פסחתי על ביקורים בסופר (סבבה, משלוחים), אבל אין ספק שחוויתי סיפוק מיוחד השמור לאוכלים מהלחם שנוצר בזיעת אפם. תנסו, זה כדאי.

 

 

 

איך מתחילים? 

 

• מיקום

  בחרו לכם מקום נגיש, פיסת אדמה או מספר מיכלי גידול (אדניות) קרוב לכניסה מרכזית לבית, בעדיפות לקרבת המטבח. בדקו את כמות השמש הישירה באזור – לגינת ירק ראויה ידרשו מספר שעות שמש ישירה בכל יום (כ5 שעות ומעלה). בחירת מקום "מזמין" יאפשר לכם לבקר בגינת הירק מדי יום, להתרשם מהתפתחות הצמח, וגם לעקוב אחרי מצבו באופן תדיר.

   

• הכנת הקרקע
  

  בדקו את השטח שעומד לרשותכם – ותכננו את גן הירק בהתאם. בהנחה שהקצתם שטח אדמה מוגדר לגינת הירק, חלקו אותו לערוגות שתילה שביניהן מרווח הליכה ותפעול. הותרת מרחב שכזה בין הערוגות יאפשר לכם נגישות לכל חלק בערוגה ויקל על מלאכת השתילה, העישוב וכל פעולה אחרת החיונית לתפעול ושגשוג הגינה. בהנחה שאת הגידולים תבצעו במיכלים (אדניות), הדבר פשוט יותר בהינתן שהמיכלים ניידים. איך מכינים את הקרקע?

נקו את מרחב הגינה העתידית מעשבים, מאבנים ומכל חפץ. הרטיבו את האדמה ותנו למים לחלחל, כך  שעיבודה יהיה קל ונוח.  טיבו את הקרקע בנדיבות – פזרו קומפוסט – דשן עשיר שנוצר מזבל אורגני שהתפרק באופן טבעי – בכמות של כ-25 ליטר לכל מ"ר. הקומפוסט מכיל תרכובות אורגניות ומינרליות כזרחן, אשלגן ונחקן המשפרות את כמות היבול,והוא אף מסייע בשיפור אחיזת המים בקרקע ובבדיכוי מחלות קרקע.

תיחוח – לאחר פיזור הקומפוסט, תפסו טוריה, קילשון או את חפירה, והתחילו להפוך את הקרקע והקומפוסט לעומק של כ-30 ס"מ. תיחוח הקרקע מאוורר אותה, ויאפשר חדירה קלה של שורשי הצמחים לעומקה. יצירת ערוגות מוגבהות ויישור – אין חובה ליצור ערוגות מוגבהות, אולם יצירתן תאפשר ניקוז מיטבי של מים וכן אוורור משופר. צרו מעין ערימת אדמה אורכית, ישרו אותה עם מגרפה, וזו תהיה ערוגת הירק. כאמור, נגישות ונוחות היא שם המשחק – ערוגה ברוחב של 60-100 ס"מ תהיה נגישה, תוך הותרת מעבר נוח ברוחב של כ50 ס"מ בין הערוגות. במיכלי שתילה, נבחר במיכלים עמוקים יחסית (מינימום 25 ס"מ), ונדאג לניקוז איכותי – חוררו את מיכלי השתילה ואף ערבבו את מצע  השתילה (תערובת גן)  עם פרלייט או טוף, והכל במטרה להימנע ממצב של עודפי מים במיכל ומריקבון בבית השורשים.

• התקנת מערכת השקיה
  

  זה לא המקום לחסוך. השקיעו מזמנכם ובקרו בחנות החקלאות הקרובה/התיעצו עם גנן מקצועי, לצורך בניה והתקנה של מערכת השקיה אוטומטית. מדובר בהוצאה שאינה גבוהה, באופן יחסי, ודאי ביחס לתמורה שבצידה – השקיה סדירה ומבוקרת של גן הירק תבטיח שגשוג ותנובה רבה. מערכת ההשקיה תכלול קו טפטוף, שתחילתו במחשב השקיה והמשכו במסנן ו-וסת לחץ, שתפקידו להקטין את לחץ המים במערכת ללחץ עבודה המתאים לטפטוף או המטרה זעירה, ויסיע לשרידות המערכת לאורך זמן. 

• שתילה וזריעה
  

  התחילו עם שתילים קטנים, ולימדו אלו מהירקות והפירות הם גידולים חורפיים ואילו קיציים. בכל משתלה, ודאי במשתלות ייעודייות, ניתן להשיג "סטרטרים". סטרטר הוא שתיל קטן שהספיק לפתח מערכת שורשים מספקת לשתילה בגינה. זוהי הדרך הקלה והנגישה ביותר להתחיל לגדל את הגידולים שלכם. זריעה היא אפשרות, והיא זולה יותר אך דורשת מיומנות והכנה רבים יותר: לזרעים השונים זמן נביטה של בין 10 ל-30 יום, כך שעלינו להתכונן מבעוד מועד ולהנביט את הזרעים כחודש לפני השתילה. לצורך הנבטת הזרעים עלינו לספק להם תנאים אופטימליים ובהם תערובת שתילה נקיה ו"טריה", לחות רציפה, קרינת שמש וטמפרטורה נכונה. ירקות קיץ נוחים לגידול: עגבניות, תירס, מלפפון, פלפל, חציל ועוד. ירקות חורפיים: צנונית, תפו"א, סלרי, פטרוזיליה בצל ועוד.

 

• מחזורי שתילה

  תכננו את השתילה כך שהגינה תניב בכל השנה. למדו את הזמן בו לוקח לירק או פרי להבשיל, ובהתאם שתלו את בשתילים הבאים. כך לדוגמה, אם למלפפון לוקח כחודשיים מרגע השתילה  להיות מוכן לאכילה, שתלו עוד כמה שתילים לאחר שבועיים, כך שכשתסיימו לצרוך מהנגלה הראשונה, תוכלו לקטוף את היבול הבא בתזמון מושלם.

 

• טיפול שוטף בגן והתמודדות עם מזיקים
  

  בניית תשתית איכותית לגן הירק – תיחוח, טיוב בקומפוסט ויצירת מערכת השקיה טובה – יסיעו ויקלו גם באחזקת הגן ושגשוגו. עם זאת, לא תמה העבודה: ניכוש עשביה שוטים היא משימה תכופה ומתמשכת הנדרשת להמשך שגשוג ומניעת מלחמה על משאבים בין הצמחים הרצויים לשוטים. הזנת הצמח בדשן תעודד צימוח ותנובה בעונות החמות, ואף תחזק את הצמח בהתמודדות כנגד מזיקים ופגעים חיצוניים. התמודדות עם מזיקים כגון כנימות שונות היא עניין שבשגרה, ויש להחליט על אופן הטיפול בהן. היות שהגידול אורגני ונטול חומרים חריפים, ודאי נעדיף לערוך נסיונות בריסוס מים עם חומץ, מיצוי טבק או שמנים שונים על הצמח, מאשר לפנות לאופציות חריפות ולא ידידותיות. בהקשר זה, יש לציין את היתרון שבשילוב צמחי תבלין כגון שיבא, כצמחים המהווים "מגנט" לכנימות, במטרה שהם "יספגו את האש" ויקלו על שאר הצמחים בהתמודדות עם המזיקים. 

טיפ. שלבו בגינת הירק גם פרחים, עונתיים ורב שנתיים, וגם עשבי תבלין בשפע, ואף אפשרו להם להגיע לפריחה מדי פעם. אלו ימשכו מאביקים שיסייעו בהפריה ויצירת פרי בשתילים, וגם יוספיו חיים ושמחה בגן. טיפ נוסף וחשוב לא פחות, הוא ניסוי וטעיה. ככל שתגדלו מחזורים רבים יותר, ותתנסו בהנבטות וגידולים עונתיים שונים כך תיטיבו להכיר את תכונותיו של כל צמח וצמח, והמומחיות שלכם תגדל! אין חכם כבעל נסיון. נסו ותהנו.

הפוסט אחותי, אני חקלאי גזעי! הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

"הראית איזה יופי,

שרעד ברוח סתיו?

שדה זהב דעך באופל,

והדליק נרות חצב."

נ. יונתן

עבורי השיר הזה, כמו הפרח הזה, הולך יד ביד עם ראש השנה וחגי תשרי, אם כי הזמן להטמין בצלי חצב הוא ממש עכשיו. כפי שהיטיב לתאר מאיר שלו בספרו "גינת בר", הרי שחוץ מחרקים, מושכים החצבים בגינתו גם את ילדי גן המושב בו מתגורר, והם שרים "בראש השנה, בראש השנה" ומתפעלים מנרות החצב ש"נדלקים" בגן שנה אחר שנה, בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. החצב, כידוע, הוא צמח בר הגדל באופן טבעי בישראל, אולם בגינתו של שלו (אבל לא רק אצלו) בצלי החצב הובאו על-ידו במכוון, מהטבע לגינה*, וגם התרבו שם באופן כזה. שלו, כגנן חובב, כפי שמכנה את עצמו, בחר להקים את גינתו על טהרת צמחי הבר, אבל אחרים, וביניהם גם אני, מוצאים לנכון לשלב בינם לבין צמחי התרבות בגן הנוי.

לשילוב זה יתרונות רבים, גם חסרונות, ובטור זה אסקור את אלו שלרוב מנחים אותי בצירת שילוב זה. אתייחס לבחירת צמחי הבר ולנפח השימוש בהם לעומת צמחי התרבות. השיקולים הם תרבותיים, עיצוביים ואקולוגיים. תרבותיים – בהקשר ליצירת אסוציאציות וחוויות של שורשיות: עיצוביים – בהקשר ליצירת גיוון פריחות בעונות שונות בשנה וגם התאמה לנוף האזור:  אקולוגיים –  בהתייחס לקשר שבין צמחיית הבר ולבעלי חיים בסביבתם.

צמחי הבר

צמחי הבר קשורים אצל רבים מאיתנו לעונות השנה ולחגים, ובתוך כך לשירים לסיפורים – תבנית נוף מולדתנו. לכן, ציטטתי בראש הכתבה מנכסי הכתיבה והשירה הישראליים, בהתייחס לקשר ההדוק בין נופיה הבוטניים לאלו התרבותיים. כמתכנן הגן, בהצגת הקשרים הללו בגן, כוונתי לעורר את אותן אסוציאציות רגשיות בקרב מבקריו. בנוסף, בכוחו של שילוב זה לעורר אסוציאציות מופשטות יותר בלב הגינה המתורבתת, כמו "תחושת שדה" או תחושת "פרא ראשוני". בכוחם של צמחי הבר "להלך קסם" על המתבונן, אשר נהנה מתחושת המחזוריות המבורכת בהופעתם המחודשת וה"מפתיעה" שנה אחר שנה. זאת בשל מחזור חייהם. חלקם חד-שנתיים היוצרים זרעים ומופיעים שוב בשנה הבאה, וחלקם גיאופיטים (אוגרים מזון באיבר אגירה תת-קרקעי) ש"נעלמים" ומפציעים גם הם שנה אחר שנה.

פתחנו בחצב, נספר עוד קצת בשבחו. החצב הוא צמח סתגלתן הצומח בכל סוגי קרקעות ותנאי האקלים של הארץ. שמו, ככל הנראה, נגזר מיכולת שורשיו "לחצוב" את דרכם גם במצעי גידול קשוחים. הוא פורח דווקא בעונה הקשה ביותר – סוף אוגוסט – כאשר סביבתו הטבעית כולה קמלה, מצהיבה וצחיחה. בסוף הקיץ אותו "נר נשמה" מיתמר, נדלק ומחולל את קסמו בתנאים של תחרות קלה על תשומת הלב בגן (או בשדה). לבד מהיתרונות שעומדים לחצב עצמו בעשותו כן – תחרות על מאביקים – הרי שהרווח כולו שלנו. זכינו בצמח נוסף שיפרח בעונה זו ויגוון את מופע הגן. כך או כך, החצב הוא רק דוגמה שמטרתה להמחיש כיצד היכרות טובה עם מחזור חייהם של צמחי הבר תסייע לנו, המתכננים, לנצל את יתרונותיהם. זאת ליצירת גיוון בגן הן ביחס לגלי פריחה במועדים שונים, והן בגיוון השימוש בקבוצות בוטניות שונות.

אותה התאמה נופית של צמחי הגן לסביבתו הקרובה חשובה גם בפן האקולוגי. שימוש בצמחי בר מעודד את חיזוקה של המערכת האקולוגית בסביבה, ואף יוצרת סביבה אקולוגית אורבאנית (בכל זאת רב הגנים מצויים באזורים בנויים וסואנים יחסית). סביבה זו מקיימת יחסי גומלין בין צמחים לבעלי חיים. כך למשל, היכרות מעמיקה עם מערכת זו תאפשר להכיר את אותם הקשרים המתקיימים בין צמחים מסוימים לבעלי-חיים שונים. לדוגמה, הצמח פיגם-מצוי משמש צמח פונדקאי לנקבת פרפר זנב-סנונית-נאה אשר מטילה על עליו את ביציה. דוגמה נוספת, הצלף-הקוצני (כן, ההוא מהצלפים הכבושים) שפרחיו הנהדרים (בעיניי הפרח היפה בישראל), מספקים צוף למיני דבורים ורפרפים שונים (עשים בסדרת הפרפראים). התאמה מדויקת של צמח בר בגינת הנוי לאיזור מוצאו והסביבה הטבעית בה גדל, תחזק את המערכת האקולוגית, ולא חלילה, הפר אותה. 

ובכן, חסרונות? ישנם. מופעם הלא-אחיד של צמחי הבר עשוי להפריע לאלו שמעונינים לראות את הגן "בשיאו" בכל עונה. אולי תופתעו, יש גם צורך באחזקה תכופה יחסית בכדי לשמר את המופע הרצוי של צמחי הבר. זאת מפני שלעיתים מינים חזקים (למשל מיני תורמוס) נוטים להשתלט על החלקה או הערוגה "על חשבונם" של אחרים. בנוסף, יש להכיר את צרכיו של כל צמח בהקשר להשקיה – מינים שונים של גיאופיטים יסבלו מהשקיה במהלך הקיץ, ועלולים לפתח ריקבון באיבר האגירה.

"הראית איזה אודם,

שצעק למרחקים,

שדה דמים היה שם קודם,

ועכשיו הוא שדה פרגים."

נ. יונתן

הצלחת שילובם של צמחי הבר בגינת הנוי מושתת על ידע והיכרות עם כל צמח, מקורו, תכונותיו, הקשריו האקולוגיים, התרבותיים, הנופיים וצרכיו הביולוגיים. הנאה מובטחת.

* שימו לב! צמחי בר ניתן לרכוש במספר משתלות ייעודיות שקיבלו היתר לעסוק בכך בלבד. שכן במדינת ישראל קיים חוק הקובע הוראות אודות שמירה על ערכי טבע מוגנים, ואוסר קטיף, סחר או גרימת כל נזק אחר לצמחי בר מוגנים. 

הפוסט שילוב צמחי בר בגן הנוי הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

הפוסט חזית מיוחדת לבית בשרון הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.

הגן כולל מדשאת אלטורו מושלמת בשטח של 350 מ"ר, שבילי טיול, סככות מטפסים בנויות במבוק עבה, ומגוון צמחיה ים תיכונית.

שבילי טיול עטופים בירוק, בשילוב סלעי לקט פראיים, ומקבצי צמחיה ים תיכונית מגוונת

צמחיה עשירה במקבצים בתוך תאי שטח גדולים

אלמנטים בנויים מחומרים טבעיים המדגישים פריטי נוי בגן

אלמון הודי מטפס על שער במבוק, בהשראת הטוריאי היפני

מקום של כבוד ניתן לעצי הנוי והפרי הבוגרים שניטעו בגן זה מכבר

בניית רחבת אירוח ואירועים מדק אורן, רחבה מוקפת עצי הדר בערוגות תחומות אבן כורכר.
תכנון הרחבה: אדר' אופירה עציון

הפוסט גן רחב ידיים הופיע לראשונה ב-חקלאי גזעי.